מה חדש

גידול זיתים למאכל ולשמן לא היה ענף מרכזי בחקלאות היהודית עד 1948,
שנת הקמתה של מדינת ישראל. בגידול זיתים עסקו רק במספר קטן של יישובים.

במושבות הותיקות, כמו למשל: ראש-פינה, זיכרון-יעקב, מטולה, כפר תבור, מגדל ואחרות היו כמה כרמי זיתים מהזנים המקומיים (בעיקר סורי) שנועדו לכבישה ולשמן.

במספר קטן שח קיבוצים בעמק בית-שאן החלו לטפח כרמים של זיתי מאכל לכבישה מזנים יווניים וזנים מקומיים.

גידול זיתים לשמן, היה מאז ומתמיד, ענף מרכזי בחקלאות של המשק הערבי בישראל.

גידול זיתים למאכל התרכז בשנים הראשונות למדינת ישראל במשק היהודי, עקב זמינות מים להשקיה. נטיעה מסיבית של כרמי זיתים לשמן התפתחה בו רק בשנים האחרונות.

ייצור זיתי מאכל, ממוצע רב-שנתי - 15,000 טונות - ערך תוצר גולמי - 5 מיליון שקלים.

ייצור זיתי שמן, ממוצע רב-שנתי - 6,000 טונות - ערך תוצר גולמי - 100 מיליון שקלים.

ייצור זיתים לכבישה, ממוצע רב-שנתי - 2,000 טונות - ערך תוצר גולמי - 1 מיליון שקלים.

צריכת זיתי מאכל - 22,000 טונות.

צריכת שמן זית - 14,000 טונות.

השלמת הכמות של זיתי מאכל נעשית על-ידי יבוא מ: יוון ומטורקיה.

השלמת הזיתי לשמן זית נעשית על-ידי יבוא מ: ירדן, הרשות הפלשתינאית, טורקיה, יוון, איטליה וספרד.

איכויות השמן המוגמר המיובא לישראל: (שמן זית מזוכך), כתית, כתית מעולה. ניהול בדיקת האיכויות - באופן מעשי, אין בדיקה.

יצוא של שמן זית מישראל - בכמויות קטנות: לארצות הברית לשוק היהודי בחוף המזרחי, למזרח הרחוק.

מגמות פיתוח הענף:

1. עצירת הנטיעות של זיתים למאכל.

2. הרחבת נטיעות זיתים לשמן.

3. התמקדות בבידול שמן זית איכותי ישראלי לעומת מותגי יבוא.

4. העמקת המידע לציבור בנושא איכויות שמן הזית.