חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

זני זיתים

זני הזיתים מתחלקים למספר סוגים: זני מאכל, זני שמן, זנים אחרים והעתיד. הכנסו לקרוא מידע רשמי מענף הזית.
ענף הזית - זני הזיתים השונים

זיני מאכל

סורי Souri

מקור הזן: צור, לבנון.
הזן הנפוץ ביותר בישראל. עיקר גידולו במגזר הערבי באזור הגליל בכרמי בעל.
עץ בגודל בינוני, כושר השתרשות נמוך- בינוני.
כניסה לפוריות בינונית, יבולים בינוניים וסירוגיים.
הפרי בינוני בגודלו. פרותיו משמשים לכבושים בשיטות שונות.
רגישות גבוהה לעין הטווס, רגישות בינונית לזבוב הזית, רגיש למחלת הדוררת. עמיד למחצה ליובש, קור ומליחות.
השמן עשיר בארומה פירותית ירוקה בעל רמת חריפות ומרירות גבוהה יחסית. עשיר בחומצה אולאית ובנוגדי חמצון (פוליפנולים). שמן יציב השומר על הארומה לאורך זמן רב יחסית.

נבלי מוחסן Nabali Mohassan

נבאלי בלדי הזן הנפוץ ביותר באזור יהודה והשומרון. לאחר מלחמת ששת הימים פותח ונטע בשטחי גידול אינטנסיביים הזן “נבאלי מוחסן” (נבאלי משופר).
עץ בגודל בינוני, כושר השתרשות טוב. כניסה לפוריות בינונית. תכולת שמן בינונית. יבולים גבוהים וסירוגיים.
פרי בינוני עד גדול וקליפה עבה. משמש לכיבושים ובעיקר לזית מגולען.
רגיש לעין הטווס ולסס הנמר, רגישות בינונית לזבוב הזית.
השמן בעל ארומה ייחודית, מידת חריפות ומרירות עדינה יחסית ומרקם חמאתי מיוחד.

ברנע Barnea

זן ישראלי (טופח ע”י קבוצת המחקר בראשותו של פרופ’ שמעון לביא) מכרמי זית ב”קדש ברנע” ומכאן שמו.
זן המתאים במיוחד לשיטת גידול אינטנסיבית, צימוח מהיר לגובה, צימוח צירי, תכולת שמן בינונית, פוטנציאל ליבולים גדולים, כניסה מוקדמת לפוריות.
נותן יבולים יציבים- סירוגיות נמוכה יחסית, מבנה העץ מתאים למסיק ממוכן (מנערת),פופולארי מאוד בנטיעות בארץ ובעולם.
פירותיו גדולים יחסית צורה מוארכת עם פיטם בולט בקצה הפרי. כמעט ואינו משמש לכבישה אלא בעיקר להפקת שמן.
רגישות נמוכה לעין הטווס, רגישות גבוהה מאוד לסס הנמר.
טעמו של השמן משתנה מאוד הן כתלות במועד המסיק והן באזור הגידול. בגולן הזן נוטה להיות בעל טעם דומיננטי ומרירות בולטת ואילו בדרום הארץ נאפיין אותו  בארומה עדינה, מרירות ומידת חריפות עדינה.
יתרון נוסף: שמן עדין ועמיד מאוד באחסון (מתאים לבלנד עם זנים ארומטיים חזקים).

מעלות Maalot

מקור הזן: ישראל. פיתוח חדש ומקורי של המכון וולקני. צאצא של הזן השמלאלי מתוניסיה.
זן סירוגי ויבולים בינוניים. כושר השתרשות בינוני. פוריות טובה.
הפרי קטן, מיועד לשמן בלבד. תכולת שמן בינונית ואיכות בינונית.
עמיד למחלת עין הטווס.

פיקואל Picual

מקור הזן: בח’איין,  בספרד. שמו מגיע מצורת הפרי הייחודית המזכירה כיפה של הר (Pico= הר).
עץ עם צימוח חזק וצורה רחבה ופתוחה. פחות מתאים לשיטת המסיק של הבוצרת (מוסקת). העלים אליפטיים ומחודדים וצבעם ירוק מבריק.
כניסה מוקדמת לפוריות, יבולים גבוהים, וסירוגיים בחלק גדול מהאזורים. תכולת שמן יכולה להיות נמוכה במיוחד.
בעל כושר הפריה עצמית, מופרה ע”י הרבה זנים.
הפרי מאורך במקצת, מעוגל וסימטרי, בינוני בגודלו ( 2-4 גרם)  ומשמש הן לכבישה והן לשמן.
העץ עמיד מאוד מבחינה אקלימית, עמיד לקור. מתמודד בצורה טובה עם סוגי קרקעות שונים. רגיש מאוד למחלת הדוררת.
שמן יציב ואיכותי, כמות גבוהה יחסית של נוגדי חמצון ואחוז חומצה אולאית גבוה. מגוון רחב מאוד של ארומות המשתנות מאזור גידול אחד למשנהו. רמת חריפות ומרירות בינונית. מאפיין עיקרי הוא טעמי הפרי הבולטים. ארומות אופייניים הדרים, פירות יער.

קורנייקי Koroneiki

מקור הזן: כריתים, האי סמוס, יוון.
עץ המאופיין בצימוח בינוני, רחב ונוף פתוח.
העלים אליפטיים, קצרים וצרים.
נושא פרי מוקדם, פריחה מוקדמת ומייצר הרבה אבקה.
פרי קטן, דמוי ביצה ואסימטרי. הבשלה באמצע העונה.
הפרי קשור חזק לענף ופחות מתאים לניעור מכאני. מתאים לנטיעות סופר אינטנסיביות- למוסקת.
עמיד ליובש, בעל עמידות לעין הטווס, לא נתקף ע”י זבוב הזית, עמיד יחסית לסס הנמר, חסכוני במים ובדשן.
תכולת שמן גבוהה ואיכות שמן גבוהה. אחוז חומצה אוליאית גבוה ויציבות גבוהה. מאופיין בארומות עשבוניות ירוקה. ריחות של דשא קצוץ, עלים ירוקים. מרקם שמנוני. רמת חריפות ומרירות בינונית.

פישולין Picholine Languedoc

מקור הזן: צרפת.
עץ עם צמיחה בינונית וצורתו פתוחה, צמיחה אנכית. ענפי הצימוח פראיים ומסודרים טוב במרחב. העלים אליפסואידים מחודדים, גדולים ושטוחים וצבעם ירוק בהיר.
הזן בעל התאם עצמי חלקי, מפרה כמעט את רוב הזנים בארץ ומרבית הזנים מפרים אותו.
מאופיין בכניסה מוקדמת לפוריות ויבולים כבדים ועקביים. הבשלת פרי מאוחרת.
הפרי מאורך אליפסואידי. בגודל בינוני עד גדול (3-5 גרם).  נמסק ירוק לזיתי מאכל ושחור לשמן.
בעלעמידות טובה ליובש, עמידות בינונית לקור, לעין הטווס וזבוב הזית.
תכולת שמן גבוהה ואיכותית. שמן בעל פירותיות גבוהה. ארומות אופייניים: עשבי תיבול, זית ירוק. רמת מרירות וחריפות בינונית עד גבוהה. עשיר מאוד בכמות נוגדי החמצון.

לצ’ינו Leccino

מקור הזן: אזור טוסקנה, איטליה
עץ המאופיין בצמיחה חזקה ומפוזרת, הנוף צפוף וגדול, ענפי העץ לפעמים נוטים כלפי מטה.
הזן עקר לעצמו. מעט מאוד הפלה (10%),  פריחה מאוחרת יחסית.
באזורים חמים כמעט ואין יבול,  עמידות טובה לתנאי מזג אויר: קור, ערפל ורוחות וגם לבקטריה סביסטנוי ולעין הטווס אך רגיש לריקבונות של פרי.
היבול גבוה אך בארץ נוטה לסירוגיות גבוהה, ההבשלה מוקדמת ואחידה, כאשר הקליפה משחירה בשלב מוקדם מאוד (לפני ההבשלה הפנימית).
הזן נחשב לקשה ביותר בשלב הפקת השמן בבית הבד.
פרי בגודל בינוני, כוח ניתוק נמוך יחסית. הפרי משמש לשמן וגם לכבישה כפרי שחור.
שמן בעל ארומה “פרחונית” עדינה מאוד. לעיתים טעמים של אגוזים ועגבניות ירוקות. רמת חריפות ומרירות נמוכה ביותר.
מאופיין באחוז גבוהה של חומצה אולאית ועשיר בוויטמין E.

פרנטויו Frantoio

מקור הזן: טוסקנה איטליה.
עץ עם נוף מפוזר, מבנה נוף פתוח. צימוח בינוני וחצי נוטה למטה. העלים אליפטיים מחודדים בצבע ירוק כהה.
בעל התאם עצמי עם יבול גבוהה וקבוע. חנטה מוקדמת עם אחוז גבוה של הפלה מעל 10%.
פרי בינוני בגודלו (1.5-2.5 גרם), דמוי ביצה. ההבשלה מאוחרת ולא אחידה. בהבשלה מלאה הפרי שחור סגול.
רגיש לתנאי אקלים חמים, באזורים אלו אין יבול.
עשיר בשמן ובעל ארומה פירותית עשבונית ואיכות שמן גבוהה. רמת חריפות גבוהה (כאשר נמסק פרי ירוק).

קורטינה Coratina

מקור הזן:  מפוליה- בארי, איטליה
עץ בינוני בגודלו ונוף פראי, ענפים ארוכים וגמישים.
העלה בצבע ירוק כהה, אלפטי ומחודד.
הזן עקר לעצמו וצריך זן מפרה. מפרים: Frantoio, Leccino, Moraiolo
היבול גבוה ועקבי. פוריות מוקדמת.
הפרי גדול 5-6 גרם, מאורך, דמוי ביצה ואסימטרי. הבשלה באמצע העונה. בהבשלה מתקדמת הפרי נושר.
עמיד ליובש, קור ועמיד במידה לרוב המזיקים.באזורים חמים היבול טוב.
שמן בעל טעם וארומה דומיננטית. מאופיין בארומה עשבונית ופלפל ירוק. רמת מרירות וחריפות גבוהה. משמש לבלנד עם זנים עדינים יותר.
שמן יציב מאוד, מכיל אחוז גבוה מאוד של נוגדי חמצון ואחוז גבוה של חומצה אולאית.

ארביקינה ARBEQUINA

מקור הזן: קטלוניה, ספרד.
עץ בעל צימוח בינוני,  בעל ענפים מוטים כלפי מטה. צימוח איטי יחסית.  העלים אליפטיים מחודדים וצבעם ירוק כהה מבריק.
יבול גבוה ועקבי , כניסה מוקדמת לניבה.
הפרי כדורי וסימטרי, פרי קטן 1.75-2 גרם עם קצה מעוגל.
הבשלה באמצע העונה ופרי שחור במסיק.
עמיד לקרה. רגיש לכנימת הזית השחורה, רגיש לעין טווס וזבוב הזית.
זן המתאים לנטיעה צפופה (שיטת גידול סופר אינטנסיבי) ומסיק ע”י בוצרת (מוסקת). בעייתי במסיק ע”י מנערת. נפוץ מאוד בארגנטינה וצ’ילה.
תכולת שמן טובה ואיכות בינונית. באזורים חמים אחוז החומצה האוליאית יורד מתחת לסטנדרט הנדרש בתקן האירופאי.
שמן ארומאטי מאוד ופירותיות בולטת. לעתים קרובות טעמים של תפוח, שקדים מתוקים, ונימות ארטישוק. רמת חריפות ומרירות קלה מאוד. השמן נוטה לאבד מהאופי הארומאטי שלו בתוך כמה חודשים, ואחרי כשנה השמן שטוח ותפל.

אמפלטרה Empeltre

בעל צימוח בינוני. כושר השתרשות נמוך.
יבול גבוה ועקבי, כניסה מאוחרת לניבה. כוח ניתוק קטן.
רגיש לקרות חורף עמיד לדוררת, רגיש לעין טווס וזבוב הזית.
באזורים חמים אין פרי.
תכולת שמן גבוהה ואיכותית.
שמן עם ארומה עדינה ופירותיות עדינה. רמת חריפות ומרירות נמוכה.

מנזנילו Manzanillo

מקור הזן בספרד.
צימוח נמרץ עם ענפים גבוהים זקופים, העלים אליפטיים, בגודל בינוני קטן וצבעם ירוק בהיר.
עקר לעצמו, דורש הפריה זרה, מאופיין בסירוגיות בינונית, נכנס מוקדם לניבה . בעל כושר השתרשות מעולה.
אחוזי שמן בינוניים, איכות שמן טובה אך יציבות נמוכה.
הפרי בינוני- גדול 3-5 גרם. צורתו כדורית כאשר הצד של העוקץ ושל הפיטם מעוגלים. מצטיין בקלות הוצאת הגלעין ובאיכות המעולה של הציפה.
הפרי נמסק מוקדם יחסית- ספטמבר, לכבושים,  כאשר הפירות עדיין בוסר- ירוקים. כשהפרי בשל והחרצן חופשי,כובשים אותו בכבישה ספרדית.
בכבישה מזרחית הזית פחות טוב ומאבד מאיכותו, אך מתאים לזיתים מגולענים- זיתים בלא חרצנים.
רגישות גבוהה לזבוב ובינונית למחלת עין הטווס ולדוררת. עמידות טובה לקור ולשינויים במזג האוויר.

סנטה קטרינה SANTA CATERINA

מקור הזן: אזור טוסקנה שבאיטליה.
עץ עם צימוח נמרץ, העלים אליפטיים ומחודדים, וצורתם רגילה קצרים וצבעם ירוק בהיר, ניבה מוקדמת.
יבול בינוניאך מאופיין בסירוגיות גדולה. אחוזי שמן בינוניים- נמוכים ושמן מתקתק.
זית למאכל שמצטיין באחוזי הפלה גבוהים (הרבה זטרת). זקוק לזן מפרה. משמש כמפרה למנזנילו אך ניטע כזן בפני עצמו.
בעל עמידות לקור ולעין הטווס, רגיש לזבוב הזית.
הפרי גדול- 7-9 גרם, אלפסי ולא סימטרי עם קצה מעוגל ובסיס  חרוטי. מבשיל מוקדם ונמסק ירוק לכבושים.

קלמטה KALAMATA

מקור הזן: מאזור קלמטה-האי פולופוניז, יוון
בעל צימוח בינוני- חזק, צפיפות הנוף בינונית. העלה גדול, ארוך ואלפטי וחד בקצהו.
אחוזי השרשה נמוכים מאוד.
ייבול גבוה יחסית אך סירוגיות גדולה, כניסה לפוריות בינונית. אחוזי שמן בינוניים- איכות שמן טובה מאוד.
פרי גדול עם צורה אסימטרית מוארכת ומיוחדת. היחס ציפה \ גלעין טוב והגלעין פרוד.
זן דו תכליתי מתאים מאוד לכיבוש שחור, כובשים אותו בעיקר בשיטה היוונית כפרי שחור.
עמיד לקור ורגיש למזג אויר חם. רגיש לדוררת ולעין הטווס במידה מסוימת.