“מרום – שמן זית מדברי ” – ספור על התאהבות במדבר והחיים על פי חזון בן גוריון
כשטיפות הגשם הראשונות מתחילות לרדת על אדמת הלס המליחה באזור מצפה רמון, שמחה מרום עולה על הטנדר, ממהרת לכרם הזיתים שבצומת הרוחות ומפעילה את מערכת ההשקייה לשעה ארוכה. בדרך כלל, כשיורד גשם, אדמת לס נאטמת למים אבל בשל התלמים שנחרשו בעת הנטיעות, קיים חשש שהמים יחלחלו לשורשים עם המלחים שבקרקע שעלולים לגרום לייבוש העצים ולהוריד לטמיון מפעל חיים.
שמחה ורוני מרום היו זוג אילתי שחי את הים והמדבר, היא מורה לחינוך גופני והוא איש צבא קבע שחלם להיות חקלאי בגליל בתום השירות. בתפקידו האחרון שרת במצפה רמון והם ובניהם התאומים (היום בני 18) התאהבו במדבר והחליטו להתיישב במקום.
המשפחה התערתה בקהילה,שמחה השתלבה במערכת החינוך והיתה מיוזמי הקמת בית הספר הדמוקרטי. לרוני נותר רק להגשים את החלום החקלאי ולהמיר את החלקות שבגליל הירוק באדמה מישורית וצחיחה. בשנת 2009, לאחר תלאות בירוקרטיות, החלו בהקמת “כרם אשכולות” בצומת הרוחות. חמש שנים של עבודה מפרכת השקיע רוני באדמה הקשוחה, הטמין קומפוסט והקים תשתיות השקייה מתקדמות. הוא שהה שעות ארוכות בחלקות, חי ונשם את השטח ולמד להכיר את יחסי הגומלין בין עולם החי וצמחיית הבר לבין עצי הזית וגבש תפיסת עולם אקולוגית המתחשבת בסביבה.
רגע לפני המסיק הראשון, התרחשה תפנית דרמטית מטלטלת שאיימה על עתיד החלום החקלאי. בעקבות פניות רבות מאנשי המקום, רוני מרום שקל להגיש מועמדות לבחירות לראשות מועצת מצפה רמון ונדרש להחלטות קשות. בתום דיונים משפחתיים והתלבטויות, השליחות הציבורית גברה על החלום החקלאי, לפחות זמנית. כדי לא לקטוע את הגשמת החלום שמחה ויתרה על משרתה כמורה מוערכת וקבלה על עצמה את ניהול שמונים הדונמים, ללא ניסיון וידע בסיסיים בחקלאות בכלל ובחקלאות מדברית בפרט, נעזרה במהנדס מים ובאגרונום,השתלמה ונעזרה באנשי זית ותיקים: “חוויתי קשיים פיזית ומנטלית. היו רגעים של חוסר אונים ובדידות כשצריך להתקין ברזנט ברוח המקפיאה בחורף או להתמודד עם מערכת השקייה בחום הקיץ, היו רגעים של יאוש מול רמת אדרנלין גבוהה ומולם עזרה הדדית מצד החקלאים השכנים שמחממת את הלב”.
מלבד החלק החקלאי שכלל נטיעת 2200 עצי זית וענבי יין, גולת הכותרת של התכנית העסקית היתה הקמת “שדה למידה” לחקלאות מדברית ויהודית קדומה, ששולב בבוסתן עצי שבעת המינים. קבוצות מטיילים, תלמידים וצוערים מתארחים במרכז המבקרים המשקיף אל דגם טרסות חקלאיות, בור מים. יוצאים למסע חקלאי ובמהלכו נחשפים לספור האישי על נחישות חסרת פשרות ודנים בערכי החקלאות והיהדות. כך, שמחה מצאה את דרכה בחזרה לעשייה חינוכית שהיא רואה בה שליחות לדורות הבאים. כחלק מהאג’נדה הסביבתית יהודית, נותרת פאה באורך קילומטר מסביב לכרם והבדואים ותושבי מצפה מוזמנים למסוק לצרכיהם. הכרם כבר ידע שנת שמיטה אחת בה ניתנו מנוח לאדמה והפוגה לחקלאי.
מסיק ושמן זית מדברי
טל, טבח במסעדה תל אביבית, ירד אל המדבר לנשום את חומרי הגלם מהאדמה עד לצלחת. בעבודת המסיק הוא מתרגש מניחוחות הזיתים הטריים, דנה מ”קרקס במדבר” מפגינה כושר גופני יוצא דופן, שני צעירים המושבתים מעבודה, ברוח התקופה, נמנים על העובדים הזמניים במסיק.
כאן אני פוגשת את שמחה הבלתי נלאית ועדה לרמת המאמץ הפיזי והנפשי שלה כפועלת וכמנהלת בו זמנית. מתחת לכובע של הפועל הנמרץ האוחז במנערת החשלמית, מתגלות פניו של ראש המועצה המכהן שחזר להיות חקלאי לרגע, בצו השעה.
סוד האיכות של שמני הזית “מרום” טמון בשני גורמים: בתנאי הטבע וברוח האדם. אדמת הלס עשירה בחרסית ובמינרלים ובשילוב עם תנאי האקלים – קרינת השמש הגבוהה והבדלי הטמפרטורות בין היום והלילה, נוצרים תנאי טרואר ייחודיים לגידול זיתים שמוצאים את ביטויים בטעמים הסופיים של שמן הזית.
שלושה זנים נבחרו בשל כושר עמידותם בתנאי הסביבה: סורי, הזן העתיק שמקורו בצפון הארץ, ברנע, פרי פיתוח ישראלי של פרופ’ שמעון לביא ממכון וולקני ופיקואל ספרדי. מתברר שגווני הריחות והטעמים של הזנים שגדלים בנגב שונים מאותם זנים שגדלים באזור המרכז או צפון הארץ.
שמחה רותמת את הידע והניסיון שרכשה בשטח ובקורסים מקצועיים והקנו לה כלים המאפשרים לשלוט על עוצמת הארומות והטעמים הרצויים ליצירת שמני זית אהובים על צרכנים ושזוכים בעקביות בפרסים בתחרויות מקומיות ובינלאומיות. לדוגמא: לפני עונת המסיק נשלחות דגימות של זיתים למעבדה המלמדות על אחוז השמן והמים ובהתאם לכךמתכננים במדוייק את כמות המים במערכת ההשקייה, שהיום כבר ממוחשבת, עד המסיק.
היא נוהגת בטנדר העמוס בדולבים גדושים בזיתים לבית הבד “כד חרס” בחוות “כרמי הנגב”, שני ק”מ דרומה מכאן. כעבור 40 דקות היא כבר עושה דרכה בחזרה עם מיכלי השמן הטרי. במרכז המבקרים הוקם חדר קירור לאחסון מיכלי השמן. ברגע זה, מתחיל פרק חדש בו השמן הוא הכוכב שסביבו מכרכרים,מסננים, טועמים ומרכיבים בלנדים.
“בנגב ייבחן העם בישראל ומדינתו…” (בן גוריון 1955 ) אין ספק שמשפחת מרום קורצה מהחומר האנושי עליו דיבר בן גוריון. שני בני הזוג עוסקים, כל אחד בדרכו, בהפרחת השממה, ביישוב הנגב ובחינוך הלכה למעשה בלי טיפת ציניות.
“כרם אשכולות”, צומת הרוחות, מצפה רמון.
maromoil.co.il
הדרכות, טעימות 0507210905
בחנוכה מתוכנן פסטיבל בכפוף לתו ההסגול
כתבה: יעל עופר
צילום: שמעון בוקשטיין, יעל עופר