משק לוין – שמן זית ישראלי, מושב מזור
נגה בת השמונה חודשים, בתם של קרן ויובל לוין, “יונקת” שמן זית מזן פישולין עם סיומת מעקצצת בגרון מבלי לעוות את פניה המתוקים. כשהאכילה אותה, לראשונה, בבננה, קרן לא היססה לטבול אותה בזן ברנע והקטנה התמסרה לטעם. ככה זה כששני ההורים שלך חתומים על ייצור שמן זית משובח ומאמינים בערכיו התזונתיים. במקסיקו פגשתי פעוטות שזללו בטבעיות אוכל מתובל בפלפלים החריפים בעולם וחבר מבוואריה ספר לי שאצלם משקים את הילדים בבירה נטולת אלכוהול, כדי שיגדלו להיות שתייני בירה גאים. כך, במזרח התיכון החדש, יש לשאוף ששמן הזית יהיה טעם נרכש מינקות כמו בתרבות הספרדית ואצל משפחת לוין.
לפני כשבע שנים, פגשתי את שמוליק לוין, מדריך חקלאי ותיק, מגדל זיתים למאכל ויצרן שמן זית, במעדניה ביהוד כשהוציא מתא המטען בקבוקי שמן וצנצנות זיתים כבושים מתוצרת המשק. הוא שכנע בקסמו האישי את בעל המקום שיניח את תוצרתו על המדף בין מוצרים מאיטליה ותאילנד. כעבור זמן קצר הלקוחות התאהבו ועשו נפשות ושמוליק נקרא לחדש את המלאי.
גם אני הוקסמתי מהאיש ומהטעמים שרקח ובוקר אחד, הסקרנות הביאה אותי לשבת לצידו של לוין שנהג בטרקטורון ככל יכול כשצרחותי נבלעות ברעש המנוע. את הטעם בנסיעה הזו מצאתי כשהגענו לחלקות המטופחות ונראה היה שכל עץ זכה ליחס אישי: “כאן פוצצתי סלעים וסיקלתי אבנים כדי להכשיר את אדמת הטרשים. אני מדבר אל העצים ואל האבנים ומסתכל ואומר וואלה! אתה נותן אהבה לעצים ולאדמה ומה שאתה משקיע, אתה מקבל בחזרה!”.
עם סיום המסיק האחרון הסבתי לשולחן, באויר הפתוח, בגינתם של ראשי השבט רותי ושמוליק הורים לארבעה, עם שני הבנים, אבינועם ויובל וכלתם קרן, לטעום מהלצ’ינו, הפישולין, הברנע והסורי הטריים. ניסיתי לפענח את הקשר בין כישוריהם וניסיונם המקצועי של וטרינר, מוסיקאי ושדרנית רדיו לשעבר לייצור שמן זית משובח. את הכוסית הראשונה הרמנו לכבוד יום הולדתו ה – 87 של לוין ששורשיו נעוצים בכפר תבור ואביו נמנה על מייסדיו ושימש כרב הישוב בשליחות הרב קוק. במציאות העגומה של החקלאות בישראל, משקים שננטשים בשל היעדר דור המשך ופרנסה ראויה, היוזמה של בניו וכלתו להמשיך את דרכו, ממלאת אותו בגאווה. הוא תומך ומדריך ומאידך, מכיר בכישוריהם ומאפשר להם חופש פעולה חכם.
ה”טריו “המרכיב את דור ההמשך, קרן, אבינועם ויובל, כל אחד וכישוריו השונים, בחרו ליישם את הניסיון החקלאי של האב רווי הערכים ולהצעיד את המשק לעידן החקלאות המודרנית.
קרן היתה שדרנית, מפיקה וזמרת, יובל הוא מוסיקאי בוגר בית הספר למוסיקה “רימון” שעד לאחרונה עסק בהוראת גיטרה והוציא אלבום שירי משוררים שהלחין ושר (“תמיד אוקטובר”). בהשפעת ימי הקורונה החליט להתמסר לחקלאות ולקידום איכות שמן הזית המשפחתי. האח אבינועם, רופא וטרינר בעל ותק של 13 שנה במקצועו. אלא שכבר בשנת שירות מטעם תנועת המושבים, גילה שתחום החינוך מדבר אליו. היום, הוא מנהל מרכזי מחוננים, מלמד ויוזם פרויקטים חינוכיים ייחודיים ויומיים בשבוע הוא מקדיש לזית ולשמן.
“הרומן עם החקלאות תמיד היה ברקע” מגלה אבינועם ומודה שהוא תמיד הולך בעקבות התשוקות שלו. כך, הקדיש שנים ארוכות ללימודי וטרינריה ובמקביל מצא סיפוק ביוזמות חינוכיות ובניהולן. בימי הקורונה הוא מזהה כי בתי ספר שבראשם צוותים יצירתיים שכחלק מחזונם היקנו כלים לתלמידים ליזום פרויקטים, מתפקדים היטב. את התובנות שלו הוא בודאי מיישם גם בקידום איכות שמן הזית.
ההסמכה של שלושתם כטועמי שמן זית מקצועיים והייעוץ העונתי הצמוד הביאה לעליית מדרגה מקצועית: “הפעם, תכננו מתי מוסקים כל זן. לדוגמא: ניסינו לשחק עם הפישולין למסוק חלק מהחלקה כשהפרי ירוק וחלק כשהוא בשל, קבענו מראש זמן מסיק וגם את אופן הערבול בבית הבד” מספר יובל שבערבים מוצא את האיזון בין העבודה הקשה בנגינה בסטודיו שלו.
בתחרויות הייתי פוגשת בשמוליק וקרן כלתו שהתלוותה אליו :”הייתי הנהגת שלו כי הנסיעות היו ארוכות ודאגתי לו. הוא תמיד נהנה לפגוש את חבריו החקלאים ופעם אחת כשנסענו הביתה מוקדם, קבל טלפון ממנהל ענף הזית שקרא לו לעלות לבמה לקבל פרס. בינתיים גם אני נדבקתי בתשוקה והתחלתי לקרוא וללמוד על שמן זית”. היא מספרת על ההשראה.
“החקלאים של הדור הצעיר אמצו גישה חדשה. כבר לא שומרים סודות מקצועיים היום באים עם חזון לחנך דור לצרוך תוצרת מקומית. אנשים מחפשים איכות ורוצים להכיר את מי שעושה את האוכל שלך”. מסבירה קרן המובילה את השיווק ושוקדת על מיתוג מחדש וברוח זו יוצרת מארזים מלאי פרגון ליצרנים מקומיים.
“ארץ ישראל זקוקה לחקלאות וללא אמונה ביכולת של החקלאים אין לנו תקוה. בכל ארץ שאוהבת את עצמה ושמכבדת את האדמה צריכים לקדם את החקלאות שתהיה הטובה ביותר בעולם” כואב לוין. המציאות טופחת על הפנים, מפקיעים אדמות, מעודדים את היבוא ולעומת השוק האירופי שמסבסד את תחומי החקלאות כאן החקלאות לא בראש מעניהם של מקבלי ההחלטות. “תמיד תהיה אופטימי ותמיד תקווה לטוב ביותר” הוא מפתיע.
בתום המסיק היומי, דוהרים ל”בד ושמן” בית הבד של חני ומוש אשכנזי במושב בית חנן. “כל ערב שמוליק היה מגיע עם עיניים בורקות וחיוך גדול, סקרן ונרגש לבית הבד והיה מחכה בסבלנות לשמן החדש, בדק, הריח, טעם ” מספרת חני.
למרות שהקורטינה היא כבר נחלת העבר והופקעה לטובת הרחבת המוביל הארצי והלב כואב על שחלקת הלצ’ינו האהובה ביותר כבר לא תניב פרי במסיק הבא (בשל הפקעת אדמות להקמת פארק תעשיה), טריו דור ההמשך משרה אווירה של אמונה בעתיד החקלאות ולא מרים ידיים, נחוש להכשיר שטחים לנטיעות חדשות בחלקות שחוכרים מחקלאים פחות אופטימיים.
משק לוין, מושב מזור.
הזמנות 5613210 052 רכישה במקום ומשלוחים, מארזי שי.
כתיבה יעל עופר yael ofer wagner f
צילום: אלה מילת
