איכות שמן הזית
יוני 4, 2013
זני זיתים
יוני 6, 2013

שמן זית ובריאות

צריכה יומיומית של שמן זית איכותי תורמת לבריאות כלי הדם והלב, ובמסגרת תזונה בריאה, היא יכולה לסייע בהגנה מפני התפתחות סוכרת, סרטן, פגיעה בתפקוד המוח ואפילו בקידום תחושת שובע ובשמירה על משקל בריא.

 כוח הגנה משולב לבריאות כלי הדם והלב:

הפחתת רמות הכולסטרול 

שמן הזית הוא אחד מהשמנים המעטים המכיל באופן טבעי כ-73% מהשומן שבו בצורת חומצה אולאית. המחקר מראה בבהירות מזה זמן רב את יתרונותיה של החומצה האולאית לאיזון רמות הכולסטרול הכללי, ה-LDL כולסטרול ("הכולסטרול הרע") וה-HDL כולסטרול ("הכולסטרול הטוב"), בדם. כאשר מעשירים את התזונה בשומן חד-בלתי-רווי (על ידי החלפת שמנים אחרים בשמן זית), משתתפי מחקרים נוטים לירידה משמעותית ברמות כלל הכולסטרול בדמם, ברמות ה-LDL-כולסטרול וביחס של LDL ל-HDL. אלו הן בדיוק התוצאות שבהן אנו מעוניינים למען בריאות הלב.

הפחתת רמות לחץ הדם

לצד ההשפעות מאזנות הכולסטרול הללו, לשמן הזית יתרון נוסף: מחקרים שנערכו לאחרונה מראים ששמן זית והחומצה האולאית שבו, עשויים להוות גורמים חשובים בהפחתת רמות לחץ הדם. חוקרים מאמינים שהחומצה האולאית נספגת לתוך הגוף, מוצאת את דרכה אל תוך קרומי התאים, משנה דפוסי העברת אותות ברמת קרום התא, ועל ידי כך מפחיתה את לחץ הדם.

הפחתת תהליכי חמצון

שמן הזית הוכח כמפחית סיכון לחמצון של שומנים בזרם הדם. רבות מן המולקולות מכילות השומן בדמנו – לרבות מולקולות כמו LDL-כולסטרול – זקוקות להגנה מפני נזקי החמצן, כיוון ש-LDL מחומצן תורם להאצת התהליך הטרשתי ולהגברת הסיכון למחלות לב וכלי דם. ההגנה על מולקולות ה-LDL מפני חמצון מהווה תועלת רבת חשיבות של שמן הזית והפוליפנולים שבו.

גם להגנה על התאים המרפדים את כלי הדם מפני נזקי חמצון חשיבות רבה. אחד מהפוליפנולים העיקריים בשמן זית – הידְרוֹקְסיטירוֹסוֹל (HT) – עוזר להגן על התאים המצפים את כלי הדם מפני נזקים של מולקולות חמצן בעלות פעילות-יתר.HT  עוזר להגן על תאי כלי הדם על ידי הפעלת שינויים ברמה הגנטית.

הפחתת קרישיות יתר בדם

הצמדות טסיות הדם חיונית בנסיבות כמו פצע פתוח, כאשר היצמדותן פועלת לחסימת הפצע, אולם אין זה תהליך רצוי באופן שוטף כאשר לא קיים מצב חרום אקוטי. נראה כי אחדים מן הפוליפנולים המצויים בשמן זית – לרבות הידְרוֹקְסיטירוֹסוֹל, אוֹלֵיאוּרוֹפּין ו-לוּטֶאוֹלין – מסייעים במיוחד לפיקוח על טסיות הדם ולמניעת הצמדות יתר שלהן וקרישיות יתר של הדם. בנוסף, קיימות גם שתי מולקולות שליחות (הנקראות plasminogen activator inhibitor-1 ו- factor VII) היכולות להפעיל הצמדות רבה מדי של הטסיות, והפוליפנולים בשמן הזית יכולים לעצור ייצור-יתר של המולקולות הללו.

הפחתת הסיכון לסרטן

מחקרים אפידמיולוגיים מצביעים על כך שבארצות בהן האוכלוסיות צורכות דפוס תזונה ים-תיכוני מסורתי ושמן הזית הוא מקור השומן העיקרי, כגון ספרד, יוון ואיטליה, שכיחות הסרטן נמוכה יותר מאשר בארצות צפון אירופה, צפון אמריקה ואוסטרליה.

כמו כן נמצא בחלק מן המחקרים שצריכת חומצה אולאית ושמן זית היו קשורים להפחתה בסיכון לסרטן (בעיקר סרטן השד, סרטן המעי הגס וסרטן הערמונית). זאת לעומת דפוסי תזונה העשירים בחומצה לינולנית (אומגה 6), הנמצאת בשמנים צמחיים כגון שמן סויה, או בחומצות שומן רוויות הנמצאות במרגרינות, שומנים מוקשים וחמאה.

ממחקרי מעבדה עולה שלשן זית יכולה להיות השפעה מיטיבה על התחלת היווצרות הסרטן, על התפתחותו והתקדמותו, ועל כך שהגידולים הנם בעלי דרגה נמוכה יותר של ממאירות. פעולה מגוננת כזו מפני סרטן עשויה להיות מתווכת באמצעות מנגנונים אחדים, כגון וויסות התבטאות גנים, הפחתת נזקי חמצון ונזק לדנ"א בתאים, וויסות תפקוד מערכת החיסון, וויסות האיזון ההורמונלי ועוד.

מלבד חומצת השומן האולאית, צריכת שמן זית כתית מספקת גם חומצות שומן רב-בלתי-רוויות חיוניות, בעלות יחס נמוך יחסית של חומצות שומן אומגה 6 לאומגה 3, מה שעשוי לסייע גם כן בהפחתת הסיכון לסרטן.

השפעה מיטיבה אפשרית של שמן זית כתית על הסיכון לסרטן, עשויה להיות הודות לסינרגיה של כל מרכיביו, אשר מעוררים טווח נרחב של תגובות תאיות העשויות למלא תפקיד במניעת סרטן.

הפחתת הסיכון לסוכרת

מחקרים מצביעים על קשר בין צריכת תזונה ים-תיכונית לבין שכיחות נמוכה יותר של סוכרת. כן נמצא במחקרי התערבות, הן בקרב נבדקים בריאים והן בקרב נבדקים הלוקים בסוכרת מסוג 2, שיפור בחילוף החומרים של הגלוקוז בעקבות תזונה ים תיכונית העשירה בשמן זית.

אינסולין הוא ההורמון האחראי על הכנסת הסוכר לתאים ובכך לוויסות רמות הסוכר בדם. פגיעה ברגישות הגוף לאינסולין גורמת לעליה ברמות הסוכר בדם ולהגברת הסיכון לסוכרת. ממחקרים עולה כי הרגישות לאינסולין מושפעת גם מהרכב השומן בתפריט. בעוד צריכת חומצות שומן רוויות מפחיתה את הרגישות לאינסולין, צריכת חומצות שומן חד-בלתי-רוויות משפרת אותה.

בקרב נבדקים הלוקים בסוכרת מסוג 2, שצרכו תזונה העשירה בחומצות שומן חד-בלתי רווית, שמקורן בשמן זית, הושגה בקרה טובה יותר על רמות הסוכר בדם, לעומת צריכת תזונה העשירה בפחמימות.

דפוסי תזונה העשירים בחומצות שומן חד-בלתי-רוויות, היו אף בעלי השפעות טובות יותר על שינויים המעודדים טרשת עורקים, וקשורים במצב הסוכרתי. כגון: הפרעות ברמות השומנים בדם וחמצונם, עליה ברמות השומנים בדם שלאחר הארוחה, דלקת, פגיעה בתפקוד האנדותל ועוד.

 

האם שמן הזית יכול לסייע בקידום תחושת שובע ובשמירה על משקל בריא?

אמנם ההמלצה התזונתית המסורתית למניעת השמנה היא לצרוך מזונות דלי שומן, אולם לעתים קרובות משמעותה של ההמלצה הזו, היא למעשה הגברה בצריכת הפחמימות. מחקרים שהצטברו בשנים האחרונות מגלים שצריכת יתר של פחמימות עלולה גם היא להזיק, למשל לפגוע בפרופיל השומנים בדם ובאיזון הגלוקוז, ובכך להגביר את הסיכון למחלות לב וכלי דם וסוכרת. מסיבה זו ומסיבות רבות נוספות, ההתייחסות למזונות העשירים בשומנים כיום, שונה לחלוטין מאשר בעבר.

מחקרים שנערכו בארצות הים התיכון, בהן אנשים הצורכים תזונה ים-תיכונית, צורכים כמויות משמעותיות של שמן זית, מצביעים על קשר אפשרי בין תזונה העשירה בחומצות שומן חד-בלתי-רוויות, לבין שיעורים נמוכים יותר של השמנת יתר. בחלק מהמחקרים נמצא קשר בין תזונה ים-תיכונית לבין הפחתה בהשמנה הבטנית, המסוכנת יותר.

מחקרים נוספים מצביעים על השפעה אפשרית של שמן הזית על תחושת השובע: נמצא כי דיאטות הרזיה מוגבלות בקלוריות, שהכילו שומן שמקורו בשמן זית, היוו חלופות יעילות לדיאטות דלות שומן, מבחינת הפחתת המשקל ההתחלתית והשמירה עליו. הדיאטות הללו היו טעימות יותר והן אפשרו היענות טובה יותר להנחיות התזונה. השפעה משביעה של צריכת שמן זית, המביאה בעקבותיה לצריכת מזון מופחתת, עשויה להסביר זאת. מעניין לציין בהקשר זה, כי לאחרונה סופקה ראייה מחקרית לכך שצריכת חומצה אולאית מן המזון, מפעילה ניוד (מוביליזציה) של ליפיד שליח של תחושת שובע, שמקורו במעי, המכונה oleoylethanolamide.

 תפקוד המוח

תפקוד קוגניטיבי משופר הוא מאפיין מוכר של תזונה ים-תיכונית. בהיותו השמן העיקרי בדפוס תזונה זה, שמן הזית הוא בעל עניין מיוחד לחוקרים המתעניינים בתזונה ותפקוד קוגניטיבי. במחקר רחב היקף שנערך לאחרונה בקרב קשישים בצרפת, נמצא שהזיכרון החזותי ורהיטות הדיבור היו ניתנים לשיפור בעזרת מה שהחוקרים כינו "שימוש אינטנסיבי" בשמן זית. פירושו של "שימוש אינטנסיבי" במקרה זה היה שימוש סדיר בשמן זית, לא רק לבישול או כמרכיב ברטבי סלטים ותבשילים, אלא בכל הנסיבות הללו גם יחד.

מרתק באותה מידה, בתחום הקוגניטיבי, הוא מחקר שנערך לאחרונה על צריכת שמן זית ותפקוד המוח. בחיות מעבדה שפעילות המוח שלהן נפגעה על ידי חוסר חמצן, צריכת שמן זית עזרה באיזון סוגים שונים של בעיות הקשורות במוח, כמו תכולת מים לא מאוזנת, פעילות בלתי מאוזנת של מערכת העצבים ועוד. מחקר זה בבעלי חיים נתן למדענים רמזים חדשים רבים לגבי הדרכים שבהן עשוי שמן הזית לספק לנו תועלת קוגניטיבית.

בריאות העצם

צריכת שמן זית עשויה לתרום גם לבריאות העצם. בעוד רוב המחקר הראשוני בתחום זה נערך בבעלי-חיים, נמצא כי רמות טובות יותר של סידן בדם נמצאו קשורות לצריכת שמן זית. בנוסף, הוכח כי לפחות שני פוליפנולים המצויים בשמן הזית – טירוֹסוֹל והידְרוֹקְסִיטִירוֹסוֹל – מגבירים את ייצור העצם בחולדות. קבוצת חוקרים הציעה באחרונה גם ששמן זית עשוי עם הזמן להתגלות כבעל תועלת מיוחדת לעצמותיהן של נשים בגיל המעבר, כיוון שהם מצאו בדם סמנים משופרים לבריאות העצם אצל חולדות ממין נקבה, שהוזנו בשמן זית לאחר ששחלותיהן הוסרו. כאשר מתייחסים למחקרים הללו כקבוצה, הם מרמזים על התועלת האפשרית של צריכת שמן זית לבריאות העצם.