סקירה על התאוששותו ורגישותו של ענף שמן הזית בישראל 2016

ד”ר עדי נעלי, מנהל ענף הזית במועצת הצמחים

א. ענף שמן הזית – ענף תחרותי לטובת הצרכנים, החקלאים, והמדינה

ייצור שמן זית הינו ענף חקלאי חשוב עבור מדינת ישראל, שכן הוא מהווה פוטנציאל לצמיחה חקלאית בת קיימא במונחים תחרותיים, כלכליים, וסביבתיים, לצד ערכי בריאות משמעותיים ומורשת היסטורית ולאומית. ענף הזית הישראלי נמצא בשלבי התאוששות ממשבר חמור שנגרם עקב קריסת המערכת האירגונית ופירוק מועצת הזיתים עקב בעיות התנהלות חמורות. קריסת מועצת הזיתים והעדר קול משותף הוביל לביטול התמיכה העקיפה לענף ופתיחת מכסות ליבוא במכס מופחת בשנים 2010-2011, הדבר הוביל להצפת השוק בשמן זית, הצטברות מלאים אצל החקלאים, מה שאילץ אותם למכור גם במחירי הפסד לצמצום הנזקים, הענף קרס ולאחר התארגנות מחודשת הצליח להציף הנושא ולהביא להקמת ועדה בין משרדית להצלת ענף הזית בישראל. הענף נמצא בשלבי יציאה מהמשבר אך עדיין אינו יציב ורגיש לשינויים.
בעשור האחרון יש עלייה משמעותית בייצור שמן זית ישראלי עקב נטיעות בשנים האחרונות, בעידוד ובתמיכת משרד החקלאות. הכנסת אגרוטכניקה של מיכון ומסיק מכני, המסתפק במעט מאוד ידיים עובדות, לצד צריכת מים נמוכה ויכולת שימוש גם במים שמוגבלים בשימושים אחרים כגון מים מליחים ומי קולחין הובילו את המהפך בענף – מהפך שיותר מהכפיל את יצור שמן הזית בארץ. מפיזור המטעים עולה חלקו המרשים של הענף באזורים הפריפריאליים של ישראל ותרומתו לכלכלת אזורי פריפריה אלו. בענף הושקעו מעל 300 מלש”ח בשטחי המטעים בבתי הבד ובתעשייה התומכת.
בתהליך הסקר והמיפוי של שטחי הזיתים שערך ענף הזית במועצת הצמחים לאחר ההתארגנות המחודשת, נמצא ששטח כרמי הזיתים בישראל מסתכם ב-340,000 דונם, מתוכם כ-250,000 דונם בבעל וכ-90,000 דונם בשלחין (מהם כ-20,000 דונם למאכל).
במונחי שטח יש כ-250,000 ד’ שטחי בעל, עם יבול שנתי ממוצע של כ- 36 ק”ג שמן לדונם =9,000 טון, וכ- 70,000 ד’ שטחי שלחין–עם יבול שנתי ממוצע של כ- 150 ק”ג שמן לדונם = 10,050 טון.
כגידול חקלאי תיתכן תנודתיות מסוימת ברמת היבולים סביב תנאים אקלימיים או סביב כמות הזיתים המופנית למאכל, אולם ההערכה היא שהיבול הכולל הינו סביב- 19,000 טון.
ענף שמן הזית הוא ענף תחרותי, עם שחקנים גדולים, בינוניים, וקטנים לאורך שרשרת הערך (גידול, יצור, והפצה). תנאי הסחר שונים מענפים אחרים, ישנה צריכה עצמית רבה, שיווק ישיר סביב בתי הבד, מותגים פרטיים ומרכזי מבקרים- רק חלק מהסחר מבוצע ברשתות ומדווח בסטורנקסט בהיקף משוער של כ-25% מהענף.
צריכת שמן הזית הולכת ועולה עקב תרומתו החשובה לשיפור הבריאות ועליית המודעות לנושא איכות החיים, הבריאות והגסטרונומיה. רמת ההבנה של הצרכנים הולכת וגדלה בזכות מגמת הבריאות ומאמצי ההסברה של ענף הזית, יש פיקוח אפקטיבי של ענף הזית על ידי תו האיכות, וצרכנים מקבלים מבחר רחב של איכויות, טעמים, ומחירים.

שמן זית, מכר כמותי ברשתות, באלפי ליטר 2005-2014

מקור: סטורנקסט, עיבוד: רוני הרשקוביץ, החטיבה למחקר, כלכלה ואסטרטגיה, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

כרמי הזיתים הינם גידול בר קיימא המתאים למגזרים השונים, זהו גידול מתקדם מאד אשר נהנה מיעילות ומיכון מצד אחד ומעט מים מצד שני, ומייצר פרנסה לחקלאים עצמאיים ולחקלאים שיתופיים. התרומות החיצוניות של כרמי הזיתים לכלל התושבים הינן רבות מאד וכוללות תרומות נופיות וסביבתיות, שיפור באיכות האוויר וקיבוע פחמן, שטחי חידור למי התהום, שימוש במים שוליים, מי קולחין ובפסולות עירוניות מטופלות כמו גם אזורי מחייה ומעבר לבעלי חיים. הערך הכלכלי של התרומות הללו הינו מאות מיליוני שקלים, אשר אותן מספקים מגדלי הזיתים ללא תמורה.

ב. יבוא שמן זית – תחרות לא הוגנת עקב סובסידיות מסיביות ואיכויות נמוכות

באיחוד האירופאי, המייצר 70% מכמות שמן הזית העולמית, בחרו לסייע לענף בצורה מאסיבית, בהענקת תמיכות משמעותיות למגדלים ולענף כולו, מתוך הערכה לתרומתו הכוללת ולחשיבות הענף. שמן הזית האירופאי מסובסד בכ-1.85 יורו לכל ק”ג שמן זית, בתמיכות מגוונות בכל שלבי הערך, גידול, יצור ושיווק. למרות שספרד, איטליה, ויוון מייצרות שמני זית משובחים, לרוב הם מיועדים לצריכה מקומית, ורוב שמן הזית המיוצא מאירופה הוא באיכות נמוכה.

יבוא שמן זית לישראל בשנים 2008-20013 בטונות

מקור: נתוני מלמ 2014, עיבוד: רוני הרשקוביץ, החטיבה למחקר, כלכלה ואסטרטגיה, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

פירוק מועצת הזיתים וקריסה ארגונית, העדר קולם של המגדלים ולחצים של בעלי עניין, גרם לכך שבשנת 2010 ובתחילת 2011, צומצמה משמעותית התמיכה העקיפה בענף הישראלי ע”י מכסי מגן והתאפשר יבוא של שמן זית ללא מכסי מגן בכמות רבה וברובו באיכויות נמוכות. הדבר הוביל להצפת השוק בשמן זית זול באיכות נמוכה, שגרר מטה את כל שוק שמן הזית. הצטברו מלאים אצל החקלאים, מה שאילץ אותם למכור גם במחירי הפסד לצמצום הנזקים, הוביל לקריסת מחירים לחקלאים ולמשבר גדול בענף. מחירי ק”ג שמן לחקלאי התרסקו מרמות של כ-21 שקל לק”ג ב-2007-2008, לרמות של 13-14 שקל לק”ג ב-2010-2011. המגדלים וכלל הענף נפגעו קשות, אולם הם התקשו להתמודד עם המשבר כבודדים, זאת בעקבות אי סדרים ופירוק מועצת הזיתים שהובילה להתמוטטות ארגונית של הענף ב-2010. התארגנות מחודשת ב-2011 הובילה לדיון בנושא ולהקמת ועדה בין משרדית במשרד התמ”ת להצלת ענף הזית.
חשוב לציין שלמרות קריסת המחירים ששולמו לחקלאים וירידה משמעותית של מחירי השמן המיובא עקב הפחתת המכס, והגעת כמויות שמן זית גדולות במחירים זולים ואיכויות מפוקפקות – רמות מחירי השמן לצרכן בשנים 2010-2011 לא השתנו בצורה משמעותית, כלומר ירידת המחיר לא הגיעה לכיסו של הצרכן הישראלי.

שמן זית כתית מעולה, מחיר ממוצע לק”ג 2007-2014

מקור: סטורנקסט, עיבוד: רוני הרשקוביץ, החטיבה למחקר, כלכלה ואסטרטגיה, משרד החקלאות ופיתוח הכפר
בזכות הסובסידיות באירופה, יבואנים מזהים הזדמנות לייבא תחליף זול לשוק במרווחים אטרקטיביים, ללא הורדת מחירים ועל חשבון הצרכנים ואיכות המוצר.

ג. מדיניות מאוזנת – פיתוח הענף על ידי תחרות הוגנת

בעקבות המשבר, ברור היה לכלל אנשי המקצוע, שענף הזית אינו יכול להתמודד ללא תמיכה מול סובסידיה אירופאית בכ-1.85 יורו לכל ק”ג שמן זית ותמיכות נוספות. כמו כן הודגש הצורך בחיזוק הענף ע”י קידום תקינה מודרנית ושידרוג התקן לשמן הזית והתאמתו לתקינה הבינ”ל המודרנית. בין השאר בחן צוות בראשות אנשי אגפי התקציבים ורשות המיסים ובהשתתפות משרד החקלאות וגורמים נוספים, את אפשרות שינוי התמיכה בענף לתמיכה ישירה, אולם הצוות החליט שלא לשנות את מדיניות התמיכה, לתמיכה ישירה ולהמשיך במדיניות התמיכה העקיפה.
בעקבות פעולות הוועדה ופעולות נוספות בהובלת ענף הזית במועצת הצמחים התאושש הענף לאיטו. ענף הזית במועצת הצמחים הוביל מלחמה בזיופים ויחד עם משרד הבריאות והפיצו”ח הוביל לצמצום ההיצע של שמנים מזוייפים. פעולות רבות נעשו לקידום מקצועי, למיתוג השמן הישראלי ולהעלאת הצריכה של שמן זית איכותי. בעקבות הפעולות השונות בהובלת ענף הזית במועצת הצמחים, יחד עם שותפים נוספים, מחיר השמן לחקלאי התאושש ממחירי הפסד לרמות של 19 שקל לק”ג, צריכת שמן הזית עלתה, האיכות השתפרה תוך הגדלת האמינות הצרכנית וצמצום הזיופים, שחקנים נוספים נכנסו לענף המתאושש דבר שהוביל לעליית התחרות וירידה במחירים לצרכן. בשנים האחרונות עליית הצריכה נמשכה, הגידול בייצור המקומי נמשך וגם יבוא שמן זית עם מכס מגן נמשך, כל זאת תוך שיפור באיכות המוצר וירידה מתמשכת במחיר לצרכן. היום שמן הזית הישראלי הוא בין הטובים בעולם, עם מגוון רחב שממנו נהנה הצרכן הישראלי.
מחירי שמן הזית לצרכן ממשיכים לרדת והם מהזולים ביותר בשנים האחרונות, מאחר וקצב השינוי בצריכה הוא איטי והביקוש כמעט קבוע, ניתן לשער שהירידה במחיר הינה בעיקרה תוצאה של עלייה בהיצע שמן הזית ובחלקה התייעלות ומיכון בענף כמו גם התחרות בענף וריבוי השחקנים.

ד. רווחיות יבואני המזון- לאן מגיעה הפחתת המכסים?

לעומת המשבר הקיומי בענף הזית, מתוך הסקירה הכלכלית של משרד האוצר עולה שרווחיות יבואני המזון גבוהה ואף חריגה וממשיכה לעלות.

מקור: סקירה כלכלית, אגף הכלכלן הראשי, משרד האוצר, אוקטובר 2015

מקור: סקירה כלכלית, אגף הכלכלן הראשי, משרד האוצר, אוקטובר 2015

ככל הנראה, הפחתת מכסים אינה מגיעה לכיסי הצרכנים אלא נשארת בכיסי היבואנים

פתיחת מכסות במכס מופחת בקיץ האחרון כמקרה בוחן

פתיחת מכסות במכס מופחת בקיץ האחרון, הובילה לזעזוע בענף הזית הנמצא בהליכי התאוששות וללחץ כבד על המגדלים. חשוב לציין שלמרות יבוא ניכר של עשרות רבות של שמן זית בחודש ספטמבר, המחיר לצרכן לא רק שלא ירד אלא אף עלה!

מחירי שמן זית מותגים מובילים לפני ואחרי יבוא במכס מופחת

מותגי שמן זית בהיקפי שיווק גדולים חציון שני 2015

יבוא במכס מופחת לא מגיע לצרכן הישראלי אבל יגרום לקריסת ענף הזית.
בעקבות המשבר הארגוני שהוביל לכך שניתנו מכסות ליבוא במכס מופחת, בשנים 2010-2011 המחירים לצרכן לא ירדו, שמנים ירודים שווקו ללא יכולת הגנה צרכנית. הענף קרס, והוקמה ועדה בין משרדית להצלת ענף הזית. יבוא במכס מופחת יוביל לקריסת הענף, המגדלים הישראליים לא יוכלו לספוג הפסדים לאורך זמן וקיים חשש מעקירת מטעים משמעותית. רק ענף בריא וצומח המקדם את אמינות המוצר, מאפשר קיום תחרות, המובילה לעליית האיכות וירידת המחיר לצרכן. ללא התארגנות משותפת וללא הגנה על הצרכנים ועל המגדלים מפני מוצרים זולים וירודים ומול מדיניות התמיכה האירופאית, לא יחזיק ענף הזית מעמד, השקעות עתק ירדו לטמיון ולא יהיה שמן זית ישראלי איכותי. מטעי זיתים בעיקר בפריפריה יעקרו והשטחים יוסבו לגידול אחר או לרוב פשוט ינטשו. התוצאה תהיה העדר תחרות מקומית ליבואנים ועליית מחירים, ובסופו של יום ישלם משק הבית הישראלי יותר כסף על שמן זית הרבה פחות איכותי.

ניתוח רווחיות יבואני המזון