ניסוי למניעת מחלת עין הטווס בזית כפר קיש 2019/20

הקדמה

מחלת עין הטווס, הנגרמת ע”י הפטרייה Fusicladium oleagineum, מסבה בשנים האחרונות נזק רב לכרמי זתים, הן למאכל והן לשמן, ומחייבת טיפולי הדברה רבים. רגישות הזנים למחלה שונה מאוד: הזן הסורי, למשל, רגיש לה ביותר, בעוד שהזן מעלות מגלה עמידות. הנזק מהמחלה מתבטא בנשירת עלים מוגברת; ברגישות גבוהה עלולה נשירת העלים להגיע ל-90% מהעלווה. בעקבות זאת, החנטה פוחתת, העץ מייצר עלווה חדשה ויוצא ממעגל ההנבה. הטיפולים, הנהוגים כיום כנגד המחלה, מבוססים בעיקר על ריסוסי מניעה בתכשירי נחושת מקבוצת הידרוכסיד וכן בתכשירים המבוססים על גופרת נחושת. לתכשירים אלה מוסיפים במקומות ובזנים המועדים למחלה, תכשירים סיסטמיים ממשפחת הטריאזולים והסטירובלורינים, המייעלים את הדברתה.

עם זאת, למרות הטיפולים מתקבלת במקרים מסוימים הדברה חלקית בלבד, ולכן מדי פעם נבדקים בשטח תכשירים חדשים ומועדי טיפול שונים.

לאחר שהמגדלים החלו להשתמש בתכשירים משרי חסינות, כמו קנון, הוחלט בשנת 2017 להציב ניסוי שיבדוק הן את השילוב והן את ההשפעה של התכשיר עצמו על הגידול. בניסוי נבחן התכשיר אגריפוס, שהוא תרכובת המכילה 600 ג׳/ליטר פוטסיום פוספיט, והתוצאות שהתקבלו היו מבטיחות מאוד. הוחלט להמשיך לבדוק את תכשירי פוטסיום פוספיט בחלקות ניסוי נוספות.

בנוסף לתכשירים משרי חסינות, הוחלט לבדוק כמה תכשירים חדשים: “דודין”, שקיבל השנה רישוי למניעת מחלת עין הטווס בזית; “אקנטו פלוס”, שהוא שילוב של שני תכשירים (ציפרוקונוזול עם סטרובלורין חדש); וכמה תכשירים נוספים המפורטים בטבלה מס’ 1 שלהלן.

שיטות וחומרים

כדי לבדוק תכשירים חדשים הוחלט להעמיד ניסוי בכפר קיש, הנמצא בגליל התחתון המזרחי – אזור המתאפיין בכמות משקעים של כ-450 מ”מ בשנה, בחלקה של הזן הסורי, אשר ניטעה בשנת 1985 על קרקע גירית טרשית, במרווחים של 87X מ’. הניסוי הוצב בשיטה של בלוקים באקראי, וכלל 12 טיפולים (כולל ביקורת); בכל חזרה היו שלושה עצים – עץ מרכזי + שני עצי חיץ משני צדדיו. הריסוס בוצע במרסס רובים בלחץ גבוה ובנפח של כ-200 ליטר/ד׳. מיד לאחר הגיזום סומנו עשרה ענפונים, ובהם עשרה עלים טרמינליים לכל חזרה, הנקיים מהמחלה.

על פי תכנית הטיפולים, ניתן ריסוס לאחר כל גשם של 120 מ”מ או כעבור חודש וחצי, מה שהגיע קודם. כל הטיפולים בוצעו במועדים: 26.11.19 , 15.1.20, 5.3.20.

בתאריך 3.6.2020 נערכה ספירה בענפונים שסומנו בתחילת הניסוי: של העלים שנשרו (הנחשבים לעלים הנגועים במחלה) , של עלים נגועים שלא נשרו, ושל עלים בריאים, וניתנה הערכה ויזואלית לחומרת המחלה, לפי אינדקס החומרה  מ-4-0: 0 – ענפון עם עלים נקיים מהמחלה; 4 – ענפון שבו עלים הנגועים קשות במחלה.

חורף 2019/20 התאפיין בכמות משקעים גבוהה מהממוצע, ובסך הכול ירדו מתחילת הניסוי ועד סוף עונת הגשמים 650 מ”מ גשם.

דיון ומסקנות

עונת 2019/20 התאפיינה בכמות משקעים הגבוהה מהממוצע, כשמתחילת הניסוי ועד סוף עונת הגשמים ירדו בחלקת הניסוי קרוב ל- 650 מ”מ גשם, וכן באביב לח מאוד. למרות זאת, הנגיעות במחלת עין הטווס בחלקת הניסוי הייתה בינונית, ולא נגרם נזק חמור לעצי הביקורת שלא טופלו כלל. ההסבר לכך נעוץ כנראה במרווחי הנטיעה הגדולים יחסית (8 על 7) ובמיקומה של החלקה על שטח מדרוני.

מטבלה מס’ 2, המציגה את ממוצע העלים הנגועים והעלים שנשרו, עולה כי כל הטיפולים נבדלים באופן סטטיסטי מטיפול הביקורת, אך אין הבדל סטטיסטי בין הטיפולים עצמם. עם זאת, אפשר לראות שהטיפול בפוספיטל סידן בלט לרעה ביכולתו למנוע את המחלה, בעוד שטיפולי פוטסיום פוספיט (אגריפוס + ניקון) הצליחו למנוע את התפתחות המחלה, כשעוצמתה הייתה חלשה, ללא הבדל מתכשירי הנחושת (מרק בורדו אולטרא + נחושתן).

התכשיר דודין, שקיבל רישוי השנה, מעיד על יכולת טובה למניעת מחלת עין הטווס בזית, ואנו נמשיך גם בעונה הקרובה לבדוק אותו ולבחון את השתלבותו עם תכשירי נחושת. התכשיר אקנטו פלוס (אטמי אקסטרה עם סטירובלורין חדש) הציג אף הוא תוצאות טובות במניעת מחלת עין הטווס, אך מבלי שיסתמן כל יתרון לריכוזו הגבוה. גם התכשיר ארז הראה יכולת טובה במניעת מחלת עין הטווס.

מטבלה מס’ 3 ניתן להסיק כי כל הטיפולים נבדלו סטטיסטית מטיפול הביקורת, וכי יש מתאם חיובי בין ממוצע העלים הנגועים לעוצמת המחלה.

לסיכום, עוצמת המחלה בחלקת הניסוי הייתה בינונית, ולכן יש קושי בהסקת מסקנות לגבי התכשירים החדשים. למרות זאת, נראה לנו שעתידים להיכנס לשימוש תכשירים המעידים על יעילות טובה במניעת מחלת עין הטווס בזית, ולכן נמשיך לבחון בעונה הקרובה את התכשירים הללו. יש לציין כי כל הטיפולים שנבדקו היו בטוחים לגידול הזית.

תודה רבה לאנשי החברות על המוכנות והעזרה בהעמדת הניסוי ובהצלחתו. תודתנו גם לוופא דיאבת-שחברי על העזרה בניתוח הסטטיסטי.

עריכה לשונית: עדי סלוניקו.